כנראה שנהניתי יותר מדי
(על כל פיסת אושר מכסים מטרים של כאב)
המצב נראה כל כך מושלם
(גם אם זה נראה כך באותו הרגע... זה לא כך)
אני והוא במיטה שלו, הוא מנשק לי את הצוואר
(כן זה מה שהם עושים... כדי לתת לנו להרגיש מיוחדות)
הוא מעביר את ידו על כל גופי, הרגשתי מין שכרון חושים
(אני בטוחה שלמחרת כשחיכית ליד הטלפון, כבר לא היית באותו
שכרון חושים)
נתתי מעצמי בפעם הראשונה, ועכשיו אני מרגישה כמו... כמו
מטומטמת
(אל תאשימי את עצמך, זה הם! המניפולציות שמופעלות בעזרת
החיוכים, הליטופים, התשוקה שמחזיקה בהם עד הכיבוש, אחרי זה
אין עם מי לדבר).
אבל כל כך אהבתי אותו וחשבתי שגם הוא אוהב אותי

עוד סיפור אהבה שכשל
עוד אהבה תמימה חומקת
עוד לב שבור של עוד ילדה מסכנה
עוד דמעה יורדת ועוד אחת
ועוד כמיהה לאהבה אמיתית
נוצרת בעוד לב של ילדה רגשנית
לפעמים נראה שהיא לא שווה
ושעדיף לחיות בלעדיה
בעצם לא רק לפעמים.