עופר ליברגל / הערב כבש אותנו לאט |
הירח ופנייך זהרו בחשכה
יכולתי לדבר אליך רק מעט
שהיתי בממלכת המבוכה.
חיוכך הקט שלט ברוח
רוגע עינייך חימם את העיר.
אני הייתי רועד ומתוח
רציתי לגעת בך, בידי או בשיר.
גופי התענג מהתעלות רוחנית
בעקבות המחשבה על עורך.
את עבורי יותר מעל זמנית
אני הייתי רגע חולף עבורך.
אך די בתא בליבך הזוכר אותי
כדי שאהיה מאושר עד מותי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|