New Stage - Go To Main Page

עופר ליברגל
/
שירי ראשית המבול

המון טיפות גשם
זעירות
כל אחת שונה מהיתר
יש מלטפות ויש דוקרות
לכך אחת אותה מטרה.
פעם המטרה הייתה
להעשיר את הטבע.
היום המטרה היא
לקרב במעט
ממש במעט
את קץ העולם.





בסדר, בסדר.
אבל למה עכשיו?
רציתי עוד לראות
את הסרט החדש של וודי אלן.





סנטרל פארק כבר שומם
אבל עדיין יפה
כנשיקתם הראשונה של אדם וחוה.
אני מהלך בו בודד
חמוש במטריה
שנלחמת בגשם
כאקונומיקה בסרטן
והנה, איזה קטע
הולך מולי סרטן קטן
(כלומר החיה, לא המחלה)
יצא מן האגם למרצפות
כי בינינו, כבר אין הבדל גדול
והוא עוצר להתבונן בי
ואני מתבונן בו
דרך טיפות רבות מאוד
הולך בעקבות
צעדיו הרועדים
חבל שנוח לא הכניס אותו
לתיבה החדשה.
נו טוב, לא נורא
כנראה ששוב הייתה המגבלה
של שניים מכל מין.
הסרטן נראה עצוב
חיות הרי מרגישות את הסוף
הוא ואני ביחד עכשיו
ויש לנו סוג של אהבה.
לפתע נעמדת לידי ניצולה אנושית
גם לה מטריה מגוחכת
היא מביטה בסרטן
ואני עובר להביט בפניה
כל תו של זהב.
אז אלו הן השעות האחרונות
של המין האנושי.
עלינו לנצל אותם בחוכמה
להמשיך להביט, לא להספיק
לא להילחם, לא לעשות כל דבר אחר
רק להביט, להביט, להביט
להב



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 10/4/06 19:12
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עופר ליברגל

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה