26.3.06

(כמובן שכלום לא אבסולוטי)

איבדתי סטנדרטים, ולא אחפשם שוב.
האידאל הוא אשליה שלא אהזה עוד.
כבר לא אציב תנאים,
אם ארצה דבר מה מתוך רצון... אעשה אותי אליו.

פשוט,

הסטנדרטים מכסים את אשר סביבם
וסביבתם יכולה להיות כה מושכת ומעניינת.

תתקע על אידיאל - תתקע על מה שאתה לפני שאתה אתה.
תנסה לשנות את סביבתך למה שהוא אידיאל בשבילך,
לפני שתבין את טוב הסביבה
ולפני שתבין אפילו טיפה ממי שאתה.

תנאים יהפכוך לעצלן עם יד קמוצה.
לא תלך בתלם מסוימת אם היא לא תהיה נוחה לתנאיך
ולא תיתן אם לא תקבל חזרה.

שלושת אלו מתקשרים לי לאהבה ולמשיכה.
ישנם דברים שקל לראות בהם יופי, כי הם מעוררים בנו אזור שקל
להתחבר אליו.
או שהיופי פשוט חשוף באופן תמידי, כך שכל מי שיסתכל יבחין.
ניתן להמשך כמעט לכל דבר, כי בכל דבר יש יופי. פשוט לעיתים
היופי שנמצא ממול, מסתתר מאחורי וילונות... והסטת הוילונות
תתרחש עם הסרת הסטנדרטים של המתבונן, פתיחת הרגשות והחושים למה
שמסביב.
אידיאל יגרום לך לעולם לא להרגע... תרצה אהבה עם הבחורה שהיא
האידאל שלך בראשך... תתור אחריה ותחפש, עד אשר תתפשר על מישהי
דומה ,ותנסה לשנות אותה לאידאל שלך - מה שלא תצליח לעשות -
ואולי תצליח ותשנה, אך אז גם אתה מעט תשתנה, ואתך גם האידאל
שלך.
והנה החיפוש המטורף ממשיך.
אם באהבה יהיו תנאים, לאחר זמן מה האהבה עצמה תהפוך לתנאי.
תנאים, אין להם כל בסיס. האהבה תיפול עוד לפני שהזדקפה לה.

מה זו אהבה? בשבילי זה פשוט
לאהוב.