אכלתי את כל הפירות שיכולתי, כי רציתי פרי.
אכלתי את הספר כי רציתי לדעת.
אכלתי עצמי לדעת כי רציתי לאהוב.

פתחתי את הפה, נגסתי בתודעה,
חיפשתי טיפה בשר,
להשביע את התאווה,
את הרצון, לעוד.

הכל הריח כ"כ טוב,
גם מה שכבר פג תוקפו אתמול,
מה שאינו רלוונטי, ולא חשוב,
גם אכלתי אותו.

עכשיו הכל כבד לי,
אני כה עייף,
שבע מלחקור,
וכל דבר לספור.

הדלקתי ג'וינט,
התיישבתי בשולי החברה,
אמנם אני בודד,
אבל לא יותר מכל אדם.