מביטה אני אלייך בפעם האחרונה
אינך כתמול שלשום, שונה
מכווצת מבטי אל פנייך,
רואה כיצד מולי עוברים על חייך.
מביטה אני אלייך בפעם האחרונה,
הנך בשבילי, אחת ויחידה.
מתרחקת ממני עם תקתוק השעון
יקרה את לי, מכל הון.
מביטה אני אלייך בפעם האחרונה
מציאות קשה, לא מבינה
מציאות חדשה, כואבת במיוחד
בה בעולם אני בלעדייך, לבד.
מביטה אני אלייך בפעם האחרונה
נפרדת לשלום, כבת נאנמנה.
אוהב אותך תמיד, אמא יקרה
אין זוהי אשמתך, האנושות קרה.
קראתי ספר על ילדה בשואה.
הילדה איבדה אבא, אמא, אח ודוד.
הרגשתי צורך להיות במקומה, לתאר ולו מעט ממה שהרגישה.
עד עכשיו אני לא בטוחה שהצלחתי... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.