[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








גופך היה עטוף זיעה קרה
ומבט המום נסך עצמו על פניך המשורטטות לתלפיות.
יכולתי להרגיש את ליבך מתדפק בתוכי,
לוטפת קלות את בשרך.
פעם היית תופס פרפרים
ומכיל אותם בצנצנת שקופה.
היום, אתה פרוש כולך לרגליי
תחת הזכוכית,
שמפרטת את כל מעלותיך.
כמה אנושי היית,
יכול היה לטעות כל בן-תמותה, ולהכיר בך ככליל השלמות,
אך חולשותיך
היו אגורות באבנטי.
לגמתי אותך בקשית מעוטרת,
גומעת כל אברון תאי שמפעם בך.
וכל אותו זמן, צל של חיוך מסופק בזוית פיך,
הנאה צרופה של ערפול חושים וסבל.
עינייך עטו מבא מזוגג של אימה,
בעודי חובקת אותך לתוכי.
הכלתי את כל כולך, כמו כוס הקריסטל שהכילה את היין הקטיפתי
ששתינו יחד, שעות ספורות קודם לכן.
אז, כשהיית תמים כל כך, וקראת לי שירה מפתה מפיסת נייר
מקומטת.
ידעתי מה אשיג בקרוב, ומהרהרת, נשענתי לאחור בכיסא עץ המהגוני
המהודר, מחייכת אלייך, מעמידה פנים שמילותיך מוליכות אותי
שולל. לא הייתי אחת מאותן הנערות הצעירות שלך, ואתה, הו כמה
תמים היית.
לא ידעת כיצד אפיל אותך לרגלי, ערוותך הבהירה גלויה לעיניי.
חזותי הילכה עליך קסמים, גוף צעיר עטוף ניצני-נשיות. נתתי לך
להאמין כי ידך על העליונה, וברגע המתאים - חשפתי את המהלך
המנצח.

מאז אותו ערב מעולם לא נפגשנו, אך מוצאת אני לנכון להפרד ממך
בצורה זו. כעת, לאחר שתארתי בפרוטרוט כל זכרון משמעותי, אוכל
לתת לדמותך לחלוף מזכרוני, מותירה קוים כלליים בלבד.
אינני מתחרטת כלל על ההכרות עמך, היא הסבה לי עונג בשעתה,
והפקתי ממנה לקחים רבים.
אני משחררת את זכרון הווייתך מכלוב נפשי עכשיו.
אני מניחה שביום מן הימים נוודע זה לזו בנסיבות כאלו או אחרות,
אך אז אהיה שונה. שונה לחלוטין, יקירי.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
איש אחד בא
לקב"ן עם חתול
ושטר של 20.
זורק את החתול
מהחלון אחרי זה
את השטר. "מה
אתה עושה?"
"שלחתי אותו
שיקנה
סיגריות."

מתוך: "101
דרכים לצאת
מהצבא"


תרומה לבמה




בבמה מאז 26/4/06 12:37
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אליס אדווה יאנג

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה