פטל מיץ / שלכת של אמצע אביב |
עכשיו זה רק אני והירח,
עולים גבוה גבוה עד לנקודה בה נרד בחזרה.
יושבת לבד בחושך
אור קטן מהרחוב שממול,
ועוד אחד שכמוני נרדם - לא נרדם.
שוב לבד בחושך
שירים ישנים בעברית,
ומין פרץ כזה לא מוכר של כתיבה.
אני לבד בחושך
עץ בשלכת, לא בעונה,
ואני, שמנסה להבין איך הכל נושר מעליי.
ולבד בחושך,
תוך מין פרץ כזה של עוצמה,
מנסה, מעמידה פנים כאילו אני היא זו שנושרת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|