הנצח צנח אל עמו
ואסף ללא קבורה
ראויה רגעיו
לירכתיו

תיבות עמוסות זוגות
היו זולגות בזיכרונותיו
מבעד הזפת
והסדקים שלא גופרו
כראוי;
כאנשיו המפשפשים
ביריעותיו ומעלים
עלים של עץ זית
ועלה לענה מריר

חיים ומתים
ונופלים על חרבם
ושדות מוחם
בעיתים
שהיה בא;
שוקע וצף
פעם קוצף
ופעם קוצב
וצובר את
שחלף כחלב
נח  בכד קריר
שנחלב מעטיניו

בבוקר היה מחמיץ
בכדים כבגדים
מעלים כתמים
בעובש חביצת
הזמנים ההופכים
גבינה מחוררת
בתוכה זבובים מטילים ביצים
והרהוריו במצח מקומט
היו  מונחים
על תולעת הבולעת
עד תשוב לעוף להפוך שנית לזבוב
ברצף תולדותיו
לעיתים היה גדוש

ורגעים נטוש
נבוב
מעיב בנחיצותו

היו תולדותיו צווים
בבשרים מצווים
במותר באיסור
מי הבהמה הטהורה
ומי הבועטת גסה
בפרסה שאינה מפריסה
פרוסה לילדה ענייה
טומאת הגסות
נבדלה בהתבדלות
מונחת בעורלות
אטימות,

היה בא בימים
מאחוזות
הקרב הנטושות
או מזיכרונות
דוכסים ורוזנים
מפורכסים ונהנתנים
שהיו בוזזים מחזות
ואוחזים בבני תמותה
עד מיתה
והולכים לעת תרדמה לבעול
נסיכה או מלכה
מאגדה בדויה
או במציאות
בה הייתה שפחה
חרופה

בשנאה ושטנה או חמלה
גם שבא באהבה;
העומדת ברשות עצמה;
בשעתו המית
לפני שנה אישה
וגבר בתום חמישים שנה
או הפוך
מראה מילדה קטנה
בוכה וצוחקת חלופות
ונאחזת קלות
בשמלתה של אימה
הוא ידע גם
אותה בעוד זמן קצוב
ימית

ואיש ואישה
יכתבו למענה שיר עצוב
וגם הם שוב
ימותו  כקודמים
במעגלים
כגלים המחליקים סלעים
לחלוקים

במוות המעגלי
הוא ראה אותם
מניחים את נפשם
על דפים כשהם בוכים

הוא צחק ומחק מהם עוד מספר ימים
באין מנוס הוא בא
לפי  כוס מים מרווים
הם לא ראו כיצד הולכים
ואוזלים
בין אם צלולים
או עכורים

היו תיבותיו עמוסות לעייפה
כפי שנאמר
יונים אוחזות עלי זית
החוזרות
לבנות או מרוטות מנוצות

ובני תמותה בחרבות
חיים ומתים
ויבשים הענפים
והיונה נטרפת
נאכלת במקור
נץ העט על מושבה
גם אם יושבת על עץ
זית
גם הגזע הוא ראה
על שורשיו נעקר
מתפללים ומאמינים
באדיקות
מי מעמיק פחות
ומי עוקר יותר
מהאדמה
ומשליך פרי
מבלי דעת
בעצים המתים

הרהוריו במצח
הנצח היו מקומטים
והיה לעיתים
מתקמט, מתכמת
על נחיצותו ורציפותו
ועל כך היה בפרט
חוזר מחזורים
עתה עורך
חשבון נפשו
טרם בה כזמן
והחומר נע בחלל

והשתבש במקום
בו מונחת הדעת
ויולד רגעים אילמים
וחרשים
נדחס
נדרס
נפחס
מתקמט כדף שאפשר
להצמיד חלקו העליון
בתחתון
על הכללים
והחורים האפלים
והחומרים שאינם נראים
שחוזרים הזמנים
לראשית
בטרם בא הזמן
ובאו מחשבות
בלב איש