זה לא ייתכן,
היא חושבת
"יש בך יותר,
הרי אהבתי אותך
אי אפשר לטעות בזה"
או שאולי כן
מה שהיא מתעבת
זה את ההזנחה
התאווה המצומצמת שלי
הכפירה במוסדות המימוש העצמי
זו לא אידיאולוגיה
זו בטלת חינם
אולי אנחנו צריכים להגיד תודה
על זה
כי אני לא יודע איפה הייתי עכשיו
אם היה לי קצת דלק
לקום מפה
המבט
שכל כך רעב לחומר אחר
חדש
בלתי נסבל עוד
זה כמו להתייצב מול הראי
ולא לראות דמות
ועשיתי השתדלות
מחשבות
על נאומים
מזימות סתרים
מתנות אהבים
בהפתעה
שירה ומוסיקה
הכול בראש
בסוף יורד המסך
ואני אומר
תיראי
אני לא מרוכז כל כך עכשיו
אבל יום אחד
זה יבוא
ואת תפוצי.
