גילית בן-שמעון / זעקה |
לשפוך את אשר על ליבי,
אך אין לי למי...
מפחדת,
לא רוצה להאמין,
חוששת,
שהם יבגדו בי.
שנים ליוו אותי בנאמנות,
שנים עזרו לי בכל פעילות,
חלק ממני, חלק טבעי,
זכיתי שתמיד תיפקדו בפקודתי.
עכשיו מפחדת,
חוששת כל כך,
מה יקרה אם...
ומה אעשה אז....
ההמתנה, הדאגה,
חוסר הודאות,
מטרידים ומציקים
ללא לאות.
תן לי אות,
תן לי סימן,
שאיתי הם ישארו
ולא ישאירוני לבד...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|