כבר הרבה זמן, אין חדש, ורק ישן
שולט, אין מוזה לשירים וגם אין כ"כ זמן
ונשבר כבר לכתוב, בלי השראה, סתם מה שבא
זה כבר נהייה מגעיל, והכשרון יורד רמה
והרמה זה כל מה שחשוב, בלעדיה אני מה?
אני כלום... בנאדם נורמאלי שמסתובב עם היקום
והראפ הזה לא פעם היה בשבילי סיבת קיום
ואנ'לא ממש רואה דרך לסלול את הסיום
אנ'לא רוצה לפרוש, אנלא רוצה להפסיק
אבל כבר אין כ"כ על מה לכתוב, כל נושא נהיה מחניק
כל דבר נהיה מעיק, ואני כותב רק כי צריך
לא מתוך החשק והצורך, אבל בכל זאת ממשיך
בכל זאת לא מרפה כי מפחד שתכבה בי
השראת הכתיבה, הכאב שכבר דהה
לא נודע אבל תמיד תהייה צלקת, זכרון
וכל מה שנשאר לי להתלהב מעוד פזמון