עיניך צוחקות אליי
מביטות בי באהבה
ידיך על גופי עכשיו
כאן ליד המצבה
ריח גוף וריח בושם
ריח אדמה וים
נישאים להם ברוח
נחרטים בי לעולם
מעליי צמרת אורן
על עשרות איצטרובליו
מתחתיי ספסל האבן -
אנו מתעלסים עליו
זה הסוף, אתה יודע
לא נוכל כך להמשיך
אז תן לי עוד פיסת שמיים
כאן ועכשיו, לפני שמחשיך... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.