חלפו הימים בהם שמעתי,
כמו הד היוצא מתוך מנהרה
מנהרה ארוכה וגועשת, מנהרת החיים.
נשמעו כבר זעקותי ברבים,
ובכל זאת נשארתי עומד איתן
מעבר לכל מכואבי, מצאתי נחמה.
כשראיתי את מאור הכוכבים,
וטעמתי את טעם החיים,
התאמנו כמו עטיפה למתנה, עם סרט מסולסל.
אחרי שנים שלא כתבתי,
שנים שלא שמעתי,
חזרתי למנהרה, והפעם בחיים.
מהכאבים החכמתי, ואת זעקותי שכחתי.
האור עוד נראה רחוק,
בינתיים נשאר לי רק לחיות. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.