לא עולה על שרטונות,
אלא מנווט ספינת אהבות,
שבלב כולן שטה וקיימת,
רק אצלנו לא נסתרת.
ארבל איננו אדון או מר
וכלל לא היה נמהר.
ארבל גילה את צפונות המדיה
אבל נשאר שפוי ממנה.
את דרכו סלל ב"נשואים ונשואות",
ומשהחלו בשרשורים-חיפש לנפשו עוד,
מצא את פורום "ארבעים" להבעת דעות
ואת "ספרות ושירה" לשירים ואגדות
,
ב"וידויים" מצא בית חם לעצמו
וב"אהבה ורומנטיקה"- בתולות לרוב.
שאל את עצמו היכן בנות מינו-
כל הנשואות שבחייהן מאוכזבות,
או גם אחרות
שלבן לאהבות וזימות.
כך נולד הרעיון להקים "פורומון",
שזה הקטן יפרח וירום
וכפי שעיניכם רואות
מרכז מייטב הכותבים והכותבות,
גורף הודעות נבחרות
ונשאר נקי ממלחמות.
כאן המלחמות והנאצות תהדפנה בשער
ורק אהבות וזימות משחר עד שחר.
אם הפועל היוצא
היא פגישה בין "חוטאת" ל"חוטא"
ומשאלות לב ואשליות וירטואליות
מממשות עצמן לאמיתות ויזואליות-
דייני!
1/7/01 © |
