כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ נְדוּדֵי-שֵׁנָה
אֲנַחְנוּ רוֹעוֹת בַּשּ-ָדֶה עִם כָּל הָעֵדֶר
טוֹפְפוֹת אַחַת-אַחַת
בִּשְׁבִילֵי חֲלוֹמוֹתָיו
אֲבָל אֲנִי הִיא הַכִּבְש-ָה הַנְּכוֹנָה
אֵין לִי מֻשּ-ָג מַדּוּעַ
אֲבָל כְּשֶׁהוּא סוֹפֵר אוֹתִי
בַּלַּיְלָה עַל מִטָּתוֹ
אֲנִי מַרְגִּישָׁה שֶׁזֶּהוּ-זֶה
יוֹדַעַת שֶׁכְּשֶׁיִּרְאֶה אוֹתִי
יִשְׁכַּח אֶת כָּל הַשְּׁאָר
פִּתְאוֹם אֶהְיֶה שְׁנָתוֹ
וְאָז,
אַתְחִיל לִסְפֹּר אוֹתוֹ.