פגשתי אותה שוב
והיא הייתה שונה
זרה, רגילה
אפורה-לבנה.
אבל יש דברים
שנשארו אותו דבר
גם אני עוד הייתי
אפור רגיל וזר.
אז חשבתי עליה
וכתבתי סיפור
ונתתי לה לקרוא
בשלושה חודשי איחור.
אולי היא תצחק
או תבכה, תדהם
וייטב לי מעט,
ואני אתנחם.
זה סיפור מדכא
ואתה לא יציב
היא אמרה,
ולא התכוונה להכאיב.
הכל כבר הלך,
ידידות, הבנה
ונשארתי לבד
עם ביקורת בונה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.