עמוק בפנים מאחורי הצלעות, צומח לב עדין וורוד
דמעות עצובות זלגו אל תוך שורשיו וקוצים ארוכים הופיעו עליו
משאבת החיים נתמלאה חלודה והנוזל שבפנים לגמרי קפא
בית החזה שהיה מקום חם ושמח, עתה נתמלא נטיפי קרח
בפינה נשכחה נשמה מקומטת ושלט "סגור" נתלה על הדלת

כושלות בדרכן שתי רגליים שבורות, מחזיקות עליהן שק חלומות
עיניים גדולות ולשון ארוכה, מחפשות מאכל שנקרא אהבה
איש לא יודע היכן טמון האוצר, שביל הזהב התכסה בעפר
שושנת הרוחות עפה ברוח וכוכב הצפון החליט לנוח
חלומות כמו עננים של צמר-גפר מתוק, עפו לעד למקום רחוק

השמיים שחורים ואין להם גבול, כך השנאה בתוך ראשי החלול
בתוך פה שלא מסוגל לנשק, שיניים חדות מסודרות למופת
מסכות מחייכות נמצאות בכל עבר, רק פנים בודדות בוכות מעל הקבר
משתין לאסלה את נוזל החיים, שוחה בים אלכוהול ללא מצופים
עף עם הרוח, זורם עם המים, לא יודע לאן, רק עוצם את העיניים