זכות השתיקה
המתיקה
אופייה ברכות

נשמת אפה
חמת המים
צוננים קצבו
צעדיה בחולות

האם נתן בידיה
למעט פת הלחם
מתק דרכה בשממה צימוקים
צידה מתוקה לדרך המרה
כדרך המפרשים נימוקים
בחרפה

ואולי היו אכן
טיפות מים אחרונים
ולחם המרורים בלבד
שלא אבד בו המעט
כל שנתן והניח בידה
כארך אפיים

היו או לא היו צימוקים
או תמרים
ברגעים המרים

איש לא כתב ולא אמר
ולא הוסיף
כל הידוע
לא הרהר פעמיים
בדברי רעייתו
שארע הדבר
ורע בעיניו
בשעתה שאמרה אליו
להביא רעתו
וישליך את בנו
ואמו
לארץ צייה שהחמה
תמית את הנפש
והנשמה

גם השמש לא נטתה כבגבעון
צילה על יד ימינם
העתיקה ומיקדה ללא מעילה
או מחילה כל עוזה
ויקדה על ראש הנער

כמטחוי קשת
רחקה
לא תראה במות
הנער ומוט רגליו
בכייה הנשא וקול העלם
המפוחד אלם זועק בשממה

באשר הוא שם  שמע

ותקום ותישא אוחזת יד מלאך
השומע וסר
בדבר שרה
לא ראה זאת

מה אמר ליבה
שכך שרט בכנף השרף
שכך שמע והלך עמה
טרף בזמנים על בכייה
והרה בדמעתה נשיאים ומלכים

הייתה שם אשה
המורגלת לצחוק
ואיש המורגל לאחוז במאכלת

ואשה אחרת
הבוכה על פרי אהבתה
המושלך
ששלח אביו ללהט חרב המדבר
האוכלת

שם אשה כרעה
למות מצמא
שם אלוהים
שב
שמע בקולה

וגם  האיש
שהחריש השומע
לקול דבר אשה
הצוחקת  למלאכים
והכל נעשה בדברה
ובאווירה קדושה.