בהיר
בהיר במקום הזה
בהיר במקום הזה ומסנוור
רק אני כאן בוחר
(כך נראה לי אם אינני טועה)

מדליק ומכבה, מכבה ומדליק בתנועה איטית כמו בסרט אלים (הרבה
מאמץ יש, למרות האיטיות)
מושיט את היד לנגד עיני
נמוגה בתוך הלובן

דמיונות עזים מתפתלים כנחשים
כאילו התרחשו
כאילו יתרחשו
כאילו חוזים את התרחשותם

המקום הזה, אין בו חמלה
המקום הזה, אין בו תבונה
או התחשבות
תסתדר לבד
או שתעוף

אין כאן עם מי לדבר או על מה להתחנן (לא שיש טעם בכך)
ורק הקירות האפלים, חסרי התווים לוחשים לחש דק וסתום לעצמם, לא
לך

היציאה מכאן תמיד פתאומית
בכאב או השלמה, אם תרצה
תרים את ראשך השמוט רק כשתהייה בחוץ
היכן שישנה גם הבנה וגם התחשבות
היכן שהכבשים פועות בחמלה
ובהתחשבות (נוטפת טוב לב יש לומר)

רחמיך העצמיים מגורים (כן ישנם כאלה למרות הכל)
הן מאושרות, כה מאושרות בעולמן החזוי
זה לא מקום בשבילך
וגם זה לא מקום בשבילך
ידעת את זה לפני שנכנסת
ידעת את זה לפני שפקחת את עינך לבוהק המסנוור
ידעת את זה גם בעיניים פקוחות
ידעת את זה כשיצאת
אתה יודע זאת עכשיו
(בעצם, תמיד ידעת)
כלום לא השתנה
לא השתנה כלום
דבר לא זז ממקומו
לא זז ממקומו דבר
ורק הזמן פועם לו במרווחים קבועים, להזכירך
שהיום הוא לא אתמול (רק כמעט אותו הדבר)
ומחר
הוא היום
בדיוק באותה מידה