ארדן שביב / נוכחת |
לתת לו קצת
לתת לצאת
רק לפעמים, מעת לעת
וכל מה ש
יצא היה
שווה בקושי
יריקה
והוא נשאר
הוא לא זכר
איך הוא עשה
ומה קרה
ואיך כל זה
קרה או לא
הכל רגיל
הכל אצלו, הכל שלו
והיא הלכה היא לא תחזור
לא בחושך לא בקור
וגם אפילו לא באור
בת 20
היא לא תהיה
אבל הוא לא, הוא לא יבכה
רק לשכוח לא יוכל
כי בלילות בתוך הכר
פתאום ישמע הוא את קולה
ויתפלל שאין בה נקמה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|