|
אל תחשיבוני אומן
המעדן דרכי העט
אל תדמוני ליוצר
או לפסל המשבר וחורט
גם לא לצורף
השוזר מילים למחרוזות
אף לא לבנאי
המקומם ערי פרזות
אני הוא הפה למאווי הלב
לאותו הרגש הסובל ודואב |
|
|
עזבתי את
הקיבוץ,
אני חיה בתל
אביב בהקפה.
ניסיתי למצוא
עבודה בסטיקייה
אבל
יותר משתלם
לנקות חדרי
מדרגות.
אני שונאת
תפוחים.
צאלה ביטון,
עוזבת קיבוץ. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.