|
צרור חיים הייתי נותנת
לו רק נשמתך תבקש
אך גאוותך דומה עוצרת
ומה אתן שתוכל לנצור ולקדש?
ידיי אינן רכות
דיבורי כבוי וקולי לא נשמע
ליבי אך בקושי פועם עבורי
לא כל שכן
עבורך
ומבט עיניי אין בו כעיניך
הרוך או החספוס המתחלפים כהד אילם
ולא הצער הכובש חלקות עבר מנעוריך
או הגאווה הזו הממאנת באמת להתגשם
עייפות יש בעיניי כראי הנפש
ואפילו נשמתך תבקש
מה לך בצרור משלי?
הלא חיוור הוא ונחשל
לעומת שלך, נופל הוא חרש. |
|
|
מהיום שנכנסתי
לבמה אני לא
מצליחה לישון,יש
לי טראומות ואני
חושבת שאנשים
אדומים באים
ורוצים שאני
אסתכל לתוך
הנחיריים שלהם!
(מתוך "קבוצת
תמיכה לאנשים
שנפגעו מהאיש
האדום שלמעלה") |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.