|
צרור חיים הייתי נותנת
לו רק נשמתך תבקש
אך גאוותך דומה עוצרת
ומה אתן שתוכל לנצור ולקדש?
ידיי אינן רכות
דיבורי כבוי וקולי לא נשמע
ליבי אך בקושי פועם עבורי
לא כל שכן
עבורך
ומבט עיניי אין בו כעיניך
הרוך או החספוס המתחלפים כהד אילם
ולא הצער הכובש חלקות עבר מנעוריך
או הגאווה הזו הממאנת באמת להתגשם
עייפות יש בעיניי כראי הנפש
ואפילו נשמתך תבקש
מה לך בצרור משלי?
הלא חיוור הוא ונחשל
לעומת שלך, נופל הוא חרש. |
|
|
אבל זו היתה רק
פליטת פה!
חזור!
סבתא של אפרוח
ורוד יורקת עליו
בטעות את שיניה
התותבות תוך כדי
שיחה,
ומתפלאת שיש לו
פתאום משהו נורא
נורא חשוב לעשות
בבית. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.