ורד סילבר / הסיוט |
מתפתל במארב בארץ נוכריה,
חייל מרוח בצבעי הסוואה,
אות-קין בינם ובינך.
השמים מקיאים
סערה של כלי-משחית,
אין מנוס מלבד לתפוס
מחסה בעיר מקלט.
בעיר מקלט פגז פוגע בעציץ
על אדן החלון.
כדור פוגע באדם,
ברעם, האדמה
בולעת את גדודיך.
על סף התהום,
מוטל,
שמה לא תבוא.
זה החלום, מה פשרו?
זה העונש, מה חטאו?
(השיר הוקדש לארגון 'ארבע אימהות' ופורסם
באתר של הארגון במרץ 2000)
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|