|
אוף כמה שאני שונאת אותך
כשאתה מופיע בלא אזהרה ובלא התרעה
מרעיד את יסודות הבניין ואותי
מרימה מבט אל על בחיפוש
אחר מקור הרעש בחיל ורעד קל
ולפעמים השמיים בהירים והאוויר שקוף
וקווי המתאר שלך ברורים וכהים
על רקע תכול מרשרש מקרקש באוויר
שחור או מוסווה בירוק מלוכלך
תלוי בגובה לא-גבוה נעצר
אתה מתבונן או שאני סתם פרנואידית
לפעמים מרגישה כמו חיה נרדפת
לא ברור על-ידי מי
על-ידיך או בכלל על-ידי או שלא |
|
|
מוזר, אני היחיד
פה בחדר, יש פה
ריח של פליצה,
ואני לא
הפלצתי!
האשדודי הזועם
ברגע של פראנויה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.