החורף מאחורי הזכוכיות
כבר התחיל ממזמן,
הקור חודר מבעד לחלון,
לא הרגשתי כך אף פעם
לא חשבתי שאצטרך להיות שם
לבד, אני עומדת פה.
כל התפילות שנשאתי לשווא,
מה כבר רציתי? אותך?
געגועים אליך לא יעזרו לי להתגבר,
יודעת שמאוחר, ועוד דלת תיסגר
כל הלילות בלעדיך,
לא יהיו אותו הדבר.
הראש שלי לוקח אותי
למקום אחר, שונה
רואה איך מתחלפים העננים
מצפה לעוד כמה טיפות
אושר, לעולם לא ארגיש כך יותר
מה שהיה שם לנצח יקבר.
תחת מים עמוקים,
כי זה כל העניין
אני טובעת בכל השקרים,
מקווה שיבוא יום
ולא אצטרך לקוות לנס
שתבוא להציל בלי שאבקש. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.