כשהיא תהיה גדולה היא תתחתן עם תנור.  היא כל הזמן אומרת שקר
לה.  זה מין קור טבעי כזה שלא עובר, קר לה בפנים.  היא אומרת
שזה בגלל החורף שהוא יותר מדי ארוך, אבל אני חושב שזה בגלל
שהיא צריכה מישהו שיחמם אותה.  היא כל הזמן מדברת על החבר
הקודם שלה.  לא שזה לא מעניין לשמוע, זה פשוט מתחיל להיות קצת
מעיק אחרי כמה זמן.

היא גם אומרת שהיא ניסתה להתאבד.  היא רצתה לבלוע כדורים, אבל
התחרטה והחליטה לחתוך לעצמה את הוורידים.  איך שהוא בסוף היא
שכנעה את עצמה לרדת מזה, מזמן כבר אמרתי שהיא משוגעת.  את
האמת, אני לא יודע בכלל למה אכפת לי, למה אני מקשיב לה לעזאזל?
זאת אומרת, היא חמודה והכל, אבל למה דווקא אני?  לא יודע,
כנראה שאם הייתי שם והקשבתי לה כל הלילה, וניסיתי לעזור לה, אז
זה באמת היה לי חשוב. וזה באמת היה.

והיא שוב פעם מקטרת שקר לה, קר לה באף.  יום אחד היא תמציא
מחממי אף, ואז לא יהיה לה קר יותר.  זה לפחות מה שהיא חושבת,
אבל אני חושב לעצמי שגם זה לא יעזור לה, היא צריכה מישהו שיחמם
אותה מבפנים.  היא אומרת שהיא חולמת לשבור את כל הכוסות בבאר.
לבוא בוקר אחד, ומתוך אקט של טירוף לשבור הכל.  זה יעשה לה
טוב, ככה היא חושבת, גם החבר הקודם שלה עשה לה טוב, עד שהם
נפרדו.  הוא אמר לה שהוא לא יודע איפה הוא ימצא עוד מישהי
כמוה, ובינינו, זה משפט לא הכי חכם.  כי אם היא כל כך חשובה
לו, והוא לא חושב שיש עוד אחת כמוה, אז למה הוא עוזב אותה?

אולי בגלל זה כל כך קר לה.  בגלל שהיא חושבת שאף אחד לא יאהב
אותה אף פעם.  היא די משוגעת, כבר אמרתי את זה, לשבור כוסות
והכל, זה לא נראה לי, אבל אם זה מה שעושה לה טוב, אז בבקשה.
כשהיא שוב פעם מתחילה לספר על חבר שלה לשעבר, היא טוענת שכל
הבנים הם זונות.  לאט לאט מתברר שאולי לא כולם הם באמת זונות,
רק רוב הבנים שהיא הכירה.  וגם הם לא כולם היו זונות, חלק
דווקא היו בסדר גמור, בעיקר חבר שלה לשעבר, זה שבגללו קר לה כל
הזמן, אמרתי כבר שהיא קצת משוגעת.

ואני, מה כבר אני יכול לעשות, עוד מעט בוקר, השמש כבר כמעט
עלתה, אבל עדיין כל הזמן קר לה, והיא רועדת.  מי יודע, אולי
כשאני אהיה גדול אני אהיה תנור.