דניאל יושב ובוהה בשמיים.
מסתכל על ענן כזה מסתכל על ענן אחר
לפתע העננים מתחילים להשתנות
שחורים גדולים מבשרים רעות
אך דניאל לא נרתע
ממשיך לשבת ובשמיים לבהות.
ברקים ורעמים מופיעים בינתיים
מבזיק שם אור
ורעש גדול נשמע כמו מצילתיים
אך דניאל הרך עדיין יושב
מביט מסתכל על השמיים חושב.
השמש זרחה
הפסיקו טיפות המיים
דניאל מחייך אושר על השפתיים
אך החיוך נעלם
ודניאל התם פורס כנפיים
ועף אל השמיים.
ירד הערב ודניאל במעופו
רואה ילד שעליו לא בא סופו
הוא יכול להיות כועס שמח עצוב מדוכא
ולחשוב שדניאל היה פעם כזה.