נעם כרמי / רחמים עצמיים |
נחה עגולה בבטן החלקה
עצבות נעימה
פועמת בעדינות
מהטבור אל קצות אצבעותיי
דמעות חמות, טובות
שוטפות את גופי מהרעל
מלטפות את פניי. מטהרות.
כעס בוער מאחורי לחיי הקפואות
ומיד צולל מטה
לוחץ בצלעות
הבדידות מפעפעת במצח
מתפלשת בין רקותיי
רחמים עצמיים.
העצב הזה מפתה כל כך
מלחשש באוזניים
אוי איזה כאב מענג
הבדידות שלי היא אור שורף כנפיים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|