[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







מוטי לקסמן
/
למורה

תודה מיצחק

הופיע בול גדול וצבעוני,                                
גם מטבע ממשלתית הונפקה.                        
ויש כיכר, גם מרכז רפואי,                              
ויהיו דרכים ובנינים ושכונות, אולי גם יישוב;            
ורק יצחק כבר לא.                                      
                                                           

ונשמעו שירים, נכתבו קטעים, נאספו דברים        
וספר חדש יצא                                            
"אשר אהבת את יצחק"                                
                       
וזמר מתפרסם יותר, גם זמרת                        
וכותבי פזמונים קוצרים                                  
תשואות.                                                  
                                                           

ובצד הביקורת הקשה והמרה                          
לא שוכחים לשבח,                                      
מידי פעם את הנוער,                                    
את הילדים.                                                
שמילאו כיכר ורחובות וקירות,                            
לזכר יצחק.
                                                           

ולא שואלים, ולא מבררים ולא בודקים                
מאיפה שאבו הם כוח                                    
מאיפה ספגו יוזמה...                                    

...מי עוד, בבוקר אותו יום ראשון נמהר,
נכנס רועד ומבולבל ובעיניים אדומות,
שדמעות בהן נוגבו היטב מול המראה;
נכנס ועמד מול שלושים או ארבעים    
זוגות עיניים פעורות, תמהות ושואלות?
לא גיבור קרבות,
לא איש דברים מבית המחוקקים,
לא שופט ולא עיתונאי
אף חשוב אחד.
                       
רק את היית שם.

לבד, עם עצמך, מול ועם הילדים,
והיית חייבת לדבר.
והקשבת, ודובבת,
וכאבתם יחד.
והתחלתם לכתוב ולצייר ולדבר ולספר.
והמילים והצבעים והקווים זרמו ומלאו דפים
ושטפו קירות והתעופפו בכיכרות.  

כן, רק את היית איתם באותו בוקר נורא.
ולפני כן ו... גם אחרי.
ועסקת בחינוך, במלים פשוטות
יומיומיות, כאלה שנקלטות...                                  
         
                                     
ויצחק ראה הכל.
וידע ששמו ייזכר לעד
בזכותך, מורה.

ואם יכול היה,
                         
תודה חמה היה שולח לך.

תודה, מורה.

כפר-סבא, כסלו, תשנ"ו.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בכל פעם שאני
קורא ספר חסר לי
הכפתור של
ה"הגיבו" בסוף
והסלוגנים
בצד...



צרצר


תרומה לבמה




בבמה מאז 27/10/00 5:09
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מוטי לקסמן

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה