משמיים הופיע לצד שמלתי
שבלול, עדין ורך.
מוקף הוא בחום, בספירל קלציטי
שלבנות לעצמו טרח.
אסף מן הקרקע ומידידיו,
עבד ובנה והשקיע.
כעת מחייך הוא וקל ליבו עליו,
שכן כבר איננו פגיע.
שבלול ידידי, הוצא מחושים,
החורף סביבך כבר פורח.
שכן חבריך ערים הם כולם,
וודאי עוד יגיע אורח. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.