|
גשם
שוטף את העולם
שוטף אותי
מלטף את פניי.
מרווה.
קרן אור דקה
עדינה ומהססת
בוקעת מבין העננים
חצבים
יפים ובהירים, תלושים.
כל אחד נראה כאילו הוא יחיד בעולם
צנוע ונידף.
כל העמק לפניי פרוס:
שמיים חלקים ומסונוורים של בוקר
שורות של ברושים דקים וארוכים
דוקרים את קצות האופק.
ערפילים מלטפים של שחר
מונחים על הקרקע.
ריבועים צבעוניים של שדות
עדר צבאים דקים מדלגים
ובאופק הרים רכים תכולים. |
|
|
טוב.
נגיד אתם רוצים
להגיע
לאינשהוא.
אז תלכו חצי
מהדרך. עכשיו
תלכו חצי של
החצי. עכשיו
תלכו חצי של
החצי של החצי.
עכשיו תלכו חצי
של החצי של החצי
של החצי.
וזה ממשיך עד
אינסוף!!!
אי אפשר להגיע
לשום מקום
ככה!!!
כיבשי מפסיקה
לקחת שיעורי
פילוסופיה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.