|
גשם
שוטף את העולם
שוטף אותי
מלטף את פניי.
מרווה.
קרן אור דקה
עדינה ומהססת
בוקעת מבין העננים
חצבים
יפים ובהירים, תלושים.
כל אחד נראה כאילו הוא יחיד בעולם
צנוע ונידף.
כל העמק לפניי פרוס:
שמיים חלקים ומסונוורים של בוקר
שורות של ברושים דקים וארוכים
דוקרים את קצות האופק.
ערפילים מלטפים של שחר
מונחים על הקרקע.
ריבועים צבעוניים של שדות
עדר צבאים דקים מדלגים
ובאופק הרים רכים תכולים. |
|
|
זה לא שאני נגדם
פשוט אין לי שום
עניין, שום נושא
שיחה, שום תחום
עניין, ובעיקר
שום דבר בעדם
וזה שהם הולכים
בבגדים צבעוניים
שמים ג'ל
ודופקים אחד את
השני בתחת, זה
לא קשור ולא
מעניין אותי
ברור...
רגע, הרצל מגיע,
נדבר מחר.
בני סלע, אסיר
באשפוז,
בקטע מתוך הצ'אט
האחרון שלו בכלא |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.