הלילה הזה הייתי מגנט
ודחיתי מעלי את כל העולם
וכל אשר בו.
וכל שאיננו בו -
נמשכתי אליו בחזקה.
הלבנה הציפה אותי באור
אך אני צללתי לעולם החושך.
עולם שבו אין כוכבים,
עולם, המלא את האין.
הלילה הזה הייתי שני מגנטים
שדחו זה את זה
בחזקה.
ואפילו רצו להתאחד
לא יכלו ליקרב זה אל זה.
ולא היה כוח שיכול היה לקרבם.
הם רצו וסרבו להתאחד.
ולא היה כוח מלבד הדחייה -
עולם, שבו אין כלל כוחות.
הלילה הזה הייתי אלף מגנטים
והתפזרתי לאלף אלפי רסיסים
בכל העולם.
ולא יכולתי למצוא את חלקיי -
איזה חלק הייתי אני?
הלבנה התנוצצה באלפי חלקיי
והציתה בהם ניצוצות של אור
ולאן שהלכתי, נפצעתי בשברי זכוכית
כי נשברתי לאלף רסיסים.
הבוקר מצא את שבריי
על פני כוכב נטוש
הוא הדביקם יחדיו
ביד בלתי-אמונה
כדי שיאוחדו למשך היום.
ואני ידעתי, שיישארו מאוחדים עד הערב. |
