סולה שלי / בשקט |
מי אמר
שאי אפשר לבכות בשקט?
כשהדמעות אט-אט זולגות
מחליקות בחשאי על הלחי
ונושרות ללא קול על הכר
ונספגות
ונמוגות
ואין שריד לבכי?
מי אמר
שאי-אפשר
שלא לזעוק?
להצטנף בתוך פינה
בכוך, בקרן-זוית קטנה
בשום מקום.
להתכנס כך, ולדמום.
וכלום לא להביע
וקול לא להשמיע?
רק לשתוק.
ולא להיות.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|