כי אדם לאדם - זאב
בודד במרחבי תבל.
בדד יקוה, בדד יתאכזב
לא קרוב לו, לא גואל.
את נפשו, הירהוריו, רגשותיו
במסווה-מתכת יכס
במלבוש פלדה וקשקש
אשר ישנא או יאהב.
יבדח, יחייך וישחק
יהדק שיניו, ויתאפק.
יחנוק השריון אנחת דווי וכאב -
כי אדם לאדם - זאב.
כי אני לעצמי - זאב
מדכאה אני את הלב
את לבי הרוטט, נחנק
מבקש, נאבק
את פלדת המסגר
לשבר ולנתוץ.
זה לבי הרותח, סוער
לא ימצא לו רפיון.
יהלום בפראות, לא יפרוץ
השריון....
במו ידי אלה חתמתי הפלדה
למען כדור אויב
לא יחדור בעדה.
יחנוק השריון אנחת דווי וכאב -
כי אדם לאדם - זאב. |
