|
הוא צלצל ואמר שיאחר
האור בינתיים כבה בחוץ
ורואים כבר את הסהר
אני מסתכלת בפרצוף חמוץ
מחכה שתעבור בשער
והטלויזיה דולקת ומדברת שטויות
הכל נגמר במיץ עגבניות
יוצא מהמעגל המסתורי של הסלון
אל הרחוב השטוח, הלא נגמר
נכנסת במצעד גאוה לשיגון
איבוד מידע
מהעבר
יוצאת מהדעת מעבדת את עצמי
נתונים ואינפורמציה מלחיצים אותי
והטלויזיה דולקת ושומעים שטויות
הכל נגמר במות הדמויות
מהסלון לחלון דרך דימיון
רואה כבר את הסהר
אני מסתכלת
מחכה שתעבור בשער |
|
|
תכה אותי מותק,
עוד הפעם.
ב. ספירס |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.