טינק רבל / צמאה |
מעיין כאב
לא נרפא
לא נגלד
אני יושבת בתוכו
והוא זורם אליי
שותה אותו
כי יבש לי
הוא נכנס-בא לבקר בתוכי
שותה ממנו הרבה
אך נשארת צמאה
צמאה לאהבה
צמאה לתקווה
צמאה לרוגע
והכי צמאה לכמה טיפות של שמחה
(נכתב ב08.03.06)
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|