|
מעיין כאב
לא נרפא
לא נגלד
אני יושבת בתוכו
והוא זורם אליי
שותה אותו
כי יבש לי
הוא נכנס-בא לבקר בתוכי
שותה ממנו הרבה
אך נשארת צמאה
צמאה לאהבה
צמאה לתקווה
צמאה לרוגע
והכי צמאה לכמה טיפות של שמחה
(נכתב ב08.03.06) |
|
|
קוס אמק, שכחתי
את קשקשתא סגור
במכונית בלי
אויר.
אמא של חביתוש |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.