כשעצוב
ומפחיד
ורוח קרה
ורע
ממש רע
רואה אני בעיני רוחי אנשים נאחזים בעצים,
ובדרך מפילים את כל אלו התלויים בענפים שבורים.

כשעצוב
ומפחיד
ורוח קרה
ורע
ממש רע
אתה מחזק אותי ומלטף קלות,
אך מאין אתה שואב את הכוחות?
תמיד אני באזור הענפים השבורים,
יודעת שאת שמי יגידו בכרוז, אותי מחפשים.

אבוד בעצמך, ניצב במחלקת האבדות,
עם חיוך כובש ועיניים יפות
ואני בכלל לא תמיד נחמדה
הליכה מוזרה
עיניים טרוטות,
חצי מאופרות,
שחור מרוח בצדדים,
עיניים חושבות
אתה שונא שאני חושבת,
זה רק גורם לצרות.

צועדת איתך החוצה וכולם מקנאים, אלו על העצים.
יודעת שמקומי עימם להתפרק על ענפים שבורים
כשעצוב
ומפחיד
ורוח קרה
ורע
ממש רע
לא מגיע לי להיאסף פעם אחר פעם אבודה.