רגע לפני שאני נרדמת
אתן תמיד באות...
לנצח תבואו נכון?
הרי... עד הקבר לא תתנו לי מנוח
תציפו אותי, תבריחו את כל חלומותיי, תחנקו אותי במהותכן.
ואני נותנת לכן יד חופשית
אני משתפת פעולה
מאמצת אתכן אל תוך חיקי, מוסיפה לכן חומר בערה, מלבה את
השפעתכן
שורפת את עצמי.
לא עוד!
אתן תבואו ואני אבריח
אתן תכנסו ואני אגרש
אבעט החוצה.
לא עוד תקבלו ממני רשות
לנחות עליי ככה סתם.
לא עוד תפציעו ברגעי אושר
ותעיבו עליו.
לא עוד תגרמו לי להאמין, במה שלא שם. במה שמעולם לא היה שם (או
שכן?)
לא עוד תחממו את עורי... ולאט לאט תצרבו בבשרי.
אבל אני לא באמת יכולה לנצח אתכן נכון?
תנו לי רק לילה אחד של שקט. של שלווה. של אושר. |
