|
בחשכה באפלה עולים קולות מצמררים
הם נכנסים לתוך העור מתחת לורידים
קולות של בכי ויגון
קולות של חרטה
קולות של פחד ואימה
עולים ונכנסים לתת מודע
ליד פנס עמום מאחורי שיחים
מגיחים להם אחד אחד צללים מעוותים
חסרי צורה
חסרי זהות
חד גוניים ככלל
ולקולות אשר ברקע אינם מתייחסים בכלל.
וריח צחנה הולך ומתהווה
משליט הוא את הסדר בכל המחזה
דומיננטי להחריד
עם ניחוח די אחיד
לא חושב לא מתחשב
ולבטח לא עוזב.
ובספסל שבשדרה יש סעודה קלה
שם השיכור ובקבוקו אומרים שלום יפה
ונפרדים הם במהרה
לפני איבוד ההכרה.
אחרי הכול על הבקבוק חובה לשמור
כי יש לו פיקדון,
שיממן עוד בקבוקון. |
|
|
סילחו לי על
הבורות הרבה,
אבל לפני שנים
רבות, כשהגעתי
לממלכת הסלוגנין
בפעם הראשונה,
לא ממש הבנתי את
הקטע של שלח
לחמך.
הנחתי שהכוונה
היא לאבא של הבן
זוג.
באמת לא הבנתי
מה יש לו לעשות
עם כל הזיוני
מוח האלה.
פוסיקט (גם בבמה
למדתי משהו
חדש.) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.