אני הולכת, אני לוחשת לעצמי, רק תמשיכי ללכת, העיקר הישארי
בתנועה, גם אם אין לך לאן, גם אם אין לך לשם מה, אל תפסיקי, אל
תעצרי...
אני הולכת...
עקביי חורקים על האדמה, זה נשמע כמו מנגינה, מנגינה מוכרת,
מנגינה שאני לא ממש מבינה...
אני הולכת, אינני מותירה בדרכי ולו עקבה אחת קטנה...
אני הולכת...
הרוח נושבת דרכי ולא ממש נוגעת בי,
על מה זה מרמז???
אני הולכת, צעדיי הופכים גדולים, קבועים ונחושים...
השמש מלמעלה חמימה, מאירה בי את דרכי, אך לא ממש נוגעת בי...
על מה זה מרמז???
אני הולכת...
דורכת בשדות וביערות המוכרים לי, אין אני יודעת מהיכן
העץ הזה הניצב, העלה הזה בצורת כוכב, הפרח הזה אשר הפורח,
כמה מוכר לי זה הריח...
על מה זה מרמז???
האם זה מרמז???
ובכל מקום בו את רגליי אניח אוכל לשמוע שוב ושוב את אשר
הבטיח...
ומתוך הסתר משערי רקיע, איש בא בימים לפתע יפציע...
וייתן מבטו אליי, מבט חודר, מבט מנחם, מבט מרחם...
את ידו יישא לעברי זה האיש הבא, אתלווה אליו לסיור מקוצר
בממלכה...
הכול חולף לו פתאום כמו סרט נע...
על מה זה מרמז???
ויביט בי זה האיש, ובינינו שתיקה,
לפתע בין חלום למציאות יש שכבה אחת דקה...
וישלוף האיש הבא מבעד גלימתו הלבנה כתר
ויכתיר אותי למלכה...
ובין אתר לבין שמים, כך ייתן בי זוג כנפיים...
אני עפה...
מרחפת בין מרחבים אינסופיים, מרחפת בין נצחיות לבין קץ...
על מה זה מרמז???
כל כך הרבה דברים אשר לא הספקתי לעשות,
אך חיי היו קצרים מדי ולא אפשרו לי זאת...
כל כך הרבה דברים אשר רציתי לנסות...
על מה זה מרמז???
האם זה מרמז???
יובלי |