ארבל הכרמלי / צעקת אהבה |
יותר נכון, מאהבתך,
או שמא, בכלל מאהבתי
שאני מרעיפך ולא בכדי.
רואה צבעים צועקים אהבה
כמו הייתה אהבתנו חלון ראווה
של מין הבטחה גדולה
שלעולם ניתנה,
וגם לנו מגיעה
איזשהי פיסה. רואה איש ואישה יפים
בין אור לאור מדלגים,
נאהבים, מאוהבים,
מסומנים לחיים רעננים
אצל המלאכים המסדרים,
עלי ארץ, את החיים.
אולי יתרצה הגורל
לצרפנו למעגל
היופי באהבה, ללא מידה,
שנחוג בו באנחת רווחה?
אולי יהיה מי שיבחין בכמיהה
השזורה במבט המבקש מעט שלווה?
אולי מישהו אותי שמע?
21/02/03 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|