ילדה קטנה, לבד בעולם
תעצרי, תנשמי. אין לך מה למהר.
ילדה קטנה, אבודה בעולם
מי ישמור עליה? שלא תסתנוור?

נאבקת ללא מרפה אחרי שאיפה של מישהו אחר
היא בכלל לא רוצה, אבל נשבעה שלא תוותר
ילדה תמה, לא יכולה לשאת בחוסר הסיפוק
על הכל תוותר כדי שלא תחיה בניתוק
היא לא שמה לב, שהמעגל סביבה הוא לא מאהבה
ההתקהלות היא של אנשים ששואבים מטוב לבה

עברה שנה, עברו גם שתיים
את הפסגה כבר עברה, ומתחתיה השמיים.
עכשיו למרגלותיה פרוסות אפשרויות אינספור
אולם כדרך שלא תרפה לעולם, עוד לא נהנית, רק מביטה לאחור
פרצופה החיוור ועינייה חסרות ההבעה מביטות על כלום וחושקות בו
באהבה
עכשיו כשרק המחשבה נותרה
הם מסתכלים בתוך אבן ובוכים על זכרה

מאוחר מדי ילדה,
גם לך גם להם
מהטעות הזאת כבר לא תלמדי
ואת הטעות הזו לעולם לא תלמדי
המשחק נגמר. את לא ניצחת
עכשיו כבר מאוחר, למה לא ברחת?

היית בסך הכל ילדה קטנה, לבד בעולם
ילדה בודדה, דוחפים אותה כולם
כל כך חבל שזאת את מבין האחרים
מוכר וידוע שתמיד לוקחים את הטובים

למה לא תנוחי? למי את מחכה?
יש לך את כל הזמן שבעולם, כל דקה ודקה
ילדה, אם את בכלל לא כאן, למי אני בוכה?