|
שנינו מסתכלים על אותו הירח עכשיו
והאור הלבן שוטף את פני ופנייך
כמה מרחק יש בין כוכב לכוכב
כמה את רחוקה כשאני מתקרב אלייך
ואם תבואי לכאן ותפתחי את הדלת
תראי עם מה נשארתי אני
הדמעות רוקדות כשהעצבות מנגנת
אז אל תרגיעי אותי
האהבה מפרפרת על כנפי הבדידות
מבקשת משאלה אחרונה
מתחננת עכשיו לפני שתמות
שאשכח אותה באיזו פינה
ואם תבואי לכאן ותפתחי את הדלת
תראי עם מה נשארתי אני
הדמעות רוקדות כשהעצבות מנגנת
אז אל תרגיעי אותי
ובלילה כשקר
את מתכסה בשמיכה
מתחממת
אז למה אני יושב וחושב
כמה היית מיוחדת
ואם תבואי לכן ותפתחי את הדלת
תראי איך קברת כאן אותי
קבור במציאות לגמרי אחרת
עם שלט - אל תעירו אותי |
|
|
אתמול חברה שלי
הלחיצה אותי,
ככה אחרי הזיון
אנחנו מחובקים
יחד, ולא יודע
למה האווירה
התאימה והקראתי
לה שיר שכתבתי,
לא משהוא גדול
ככה ארבע שורות,
ואז משום מקום
אני רואה דמעה
זולגת לה על
הלחי, שאלתי מה
קרה והיא אמרה
לי שממש עכשיו
היא נורא מתרגשת
כי אני מזכיר לה
את אבא שלה, מה
אני אמור להסיק
מזה שגם לאבא
שלה יש זין
קטן?
עמוס מהמוסד
בתור לקליניקה
און. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.