התמימות שלו איננה נינוחה -
זוהי דרך-מילוט, נתיב בריחה.
הוא מפנה בנחישות את גבו
לכל המעיק על לבו:
לספק המנקר,
לאינטרס המשקר,
לשקר הממכר,
להיגיון המבקר, המדקר.
מעליו הוא שומט
את כל שאינו האמת
הטהורה ביותר.
הוא יוותר
על בכורה בעבור עדשים,
על שררה בעבור אנשים.
חיוך ומילים יפות
הם פסגת השאיפות,
והאופק הוא מישור רחב
קרוב אל הלב ככוכב
בליל מדבר נטול פנסים.
ניסים
הם עניין של שגרה,
עניין של ברירה והכרה.
הוא לעולם לא יראה את הרע.
צעדיו העליזים והמעודדים,
כשיר מתוך סרט,
ישאו תמיד הדים
לקיומה של דרך אחרת.