[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








הורדנו בגדים, והתקלפו מסיכות של שנים
שמיכה על זיעה, ואנחנו מנגנים
את השיר שלנו, נשימות ללא מילים
בכזה מין רגע נוצר אלוהים
יוצרים לנו מציאות ושוכבים על עננים
האור מסנוור, אנחנו כה חזקים

את מוציאה את המטורף שבי
והוא הולך לטייל
תכירי אותי שנשארתי
בואי ונשב על הנדנדות
בואי ונהיה ילדים עוד פעם
אנחנו יכולים הכל
כל הפעמים הראשונות

טיטן הברזל מטיל אימים על כוחות הרשע
לפחות עד הפרק הבא
בשדה פרחים טיפה של דם בולטת
וזו פשוט לא סיבה

תראי איך אני הופך את הגיהנום לבית
ולו בכדי שיהיה לך נוח
שבי ואחבוש את פצעייך
ובחלקתך אמצא לי מנוח
מנוחת עוללים לאיש הדלעת
שפשוט נגמר לו הכוח

הדמעות שלך הן אלכוהול טהור
על הפצעים הפתוחים של המוות וקור
מה נותר חוץ מלהבטיח לא לשכוח לזכור?
רד מעמוד החשמל, אתה לא ציפור

אחרי חיבוק של עינוגי זמן וכמיהה
האור שלך דובק בי, ואני מתהווה
אם אצא עכשיו החוצה
אכה את העולם בסנוורים
עשן סמיך בארובה
מישהו שורף ייסורים

קל לי כשבא לי
ומה לי כשרע לי?
ככה זה לפעום
במקצב סנטימנטלי
העיניים שלך... ואז אני שוכח
אוקיינוס שפע מקסימלי

מסתכלים עלינו ומחייכים
אני כבר לא צריך להסתכל
בכדי לחייך







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אישה אחת הייתה
כל כך שמנה,
שהחברה שלה אכלה
אורז.




אד המתאבד מעלה
בדיחות באוב


תרומה לבמה




בבמה מאז 7/4/06 15:01
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יונתן דוויד

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה