ליוצרת ששלחה לי תמונתה בשקיעה.
צלליתך שבתה מבטי
וביקשתי מן השמש אשר ממולי:
"זוזי קמעה, שאראה מבטה"
אך היא צחקה ואת עיניי כיסתה.
שקעתי בים של חלומות
שאפליג עמך לארצות יפות,
שם רק שנינו לבד נעמוד
ונפקיר עצמנו אל המנגינות.
הייתה זו שוב השמש שנעה במסלולה
וחשפה תווי הצללית היפה-
מבטי נשבה מיד ממבטה
ועכשיו, היה זה צחוקה שעיניי כיסה
ושוב שקעתי בחלומות...
04/03/05 © |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.