|
כמו ציפור קטועת כנפיים
שמזמן שכחה את סוד התעופה
הם הלכו שם עירומים
אל תוך השחור הלא נודע
כמו עץ ששורשיו נעקרו
ומזמן הוא שכח את מושג הזיקה
הם הלכו שם יתומים
אל תוך בור השיכחה
ומאות כנפיים עד היום
יעידו שם באפלה
כי העצים שרק שותקים
היו אי פעם,
קשורים לאדמה.
רישומים מהמסע לפולין 2006. |
|
קוראים לה נואל,
יש לי חלום
עליה:
היא מצלצלת לי
בדלת, שיעור
ספורט בעוד חצי
שעה.
איך היא מגניבה,
ב-KEDS
וגרביונים.
אבל היא לא
יודעת מי אני,
והיא לא שמה
עליי...
כי אני רק שק
אשפה קטין,
מותק.
כן, אני רק שק
אשפה קטין,
מותק.
תקשיבי לאיירון
מיידן, מותק,
איתי.
אווו...
- אחד קיבל 79
בבגרות בתרגום,
ומנסה מזלו על
שירים (מסקנה:
פעם באה כדאי
להתכונן) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.