ארבל הכרמלי / לכבודי, למענך... |
ראיתי ניצן פוקע בינות מטר,
ראיתי אור פורץ בין ענפים -
כולם ואנוכי רק מנסים
להביא אל לבך עליצות וחשק נעורים.
ואת, זו המתמהמהת;
אף על פי שאת נוכחת,
ראשך בעניינים נוסכי לאות
המלבישים עליי וצבא אהבתי מין אפסות,
קומתנו משתוחחת, "תופסת" עייפות.
לכבודי - הציפי רחוב האהבות
בארגמן זוהר של מחשבות טובות,
הדליקי פנסיי עינייך באור תקוות זהובות
כגבעולי אביב בחלומות...
לכבודי ולמענך.
06/04/06 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|